תמיד זה אני מולי

קרה דבר ואני נאלצת למכור את הדירה שבבעלותי. לא דבר רע למרות שזה התחיל מדבר רע (המלצה של ג'נט: אל תקנו נכס ישן, קומה אחרונה עם נזילות מהגג), אבל כן משהו שצריך להתעסק איתו. פשוט התזמון ממש ממש מסריח, כי באמת שהדבר האחרון שיש לי כוח אליו הוא להתעסק עכשיו במכירת דירה (ואני מתכננת לקנות אחת אחרת, כזו שתתאים לי ולבייגלה, שזה כאב תחת בפני עצמו, למשל ברגעים כאלה אני ממש מבואסת שאין לי בנזוג). 

ניחא ההתעסקות עם העניינים האלה 

אבל פאק, להתעסק עם קונה ממש ממש ממש מעצבן נטול כישורים חברתיים כלשהם 

ועם אבא שלי, כפרות עליו, שכל כוונתו טובה אבל יש לו וייב מלחיץ רצח, שמתקשר או מגיע לדבר על זה בזמנים הכי תקועים (למשל כשאני מקלחת את הילדה, או כשאני גמורה פיזית ונפשית וכל רצוני לנוח)

כל זה נכתב בעצם כדי להסביר דבר אחד 

אני חרמנית רצח וזה תוצר ישיר של סטרס.