לפני שנתיים. 29 במאי 2022 בשעה 19:56
היום הייתה הפעם הראשונה שבכיתי מלא מלא מלא. בכי משתפך של תסכול וקושי.
לא כל אחת בנויה להיות אמא יחידנית.
אני כן.
למרות הכל.
יש לנו חיים שלמים להעביר ביחד, הקושי זמני, חולף.
אני בוכה גם עכשיו, עם ג'וינט ביד במקום הכי לא מפנק בבית, במרפסת שירות. אני מכבה את האור, תיכף יום יפה חדש.
רוב הימים טובים. רוב הימים שמחים. רוב הימים האור גובר על החושך. היום לא היה כזה יום.
