לפני שנתיים. 11 ביוני 2022 בשעה 4:37
הדברים של בייגלה הולכים ומשתלטים על הבית, זה ממלא לי את הלב.
אני נחה, היא תכף תתעורר לאכול שוב. בינתיים אני נהנית מהשקט של שבת בבוקר, בוהה בנוף ממול, נושמת.
שינה טובה ורצופה יכולה לעשות פלאים. שינה מקוטעת ודלה יכולה לעשות זוועות. היום אני אחרי רצופה. אחרי שלושה ימים שלא.
רציתי בכלל לכתוב פוסט שיישא את השם "טיפת חלב"
הבוקר ליטפתי לעצמי את ציצי ימין, לא בקטע מחרמן, יותר בקטע בוחן, בדקתי את הפיטמה, התבאסתי שוב שהיא לא חזרה לעצמה מאז ההריון והלידה. ופתאום, פתאוםםםםםם זולגת החוצה טיפת חלב!
זה היה מראה מדהים ומבעית. שלושה חודשים אחרי לידה, אני לא מניקה ולקחתי כדורים לייבוש.
וואט
דה
פאק
הייתי מצלמת לחובבי הז'אנר אבל בייגלה הייתה חשובה יותר מציצי.
