סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד זה אני מולי

(מתוך שיר. של א. בנאי)
לפני שנתיים. 15 ביוני 2022 בשעה 13:02

בסוף לבשתי ג'ינס אחר, גדול ונוח יותר 

מתי מישו יבוא לחגוג את הגוף הזה? 

 

למרות ההחלטה הנהדרת יש לי מועקה נוראית. אני עוזבת אותם בזמן קריטי. אני מאכזבת את המנהל שלי כי לפני כמה שבועות הודעתי שאני חוזרת לעבוד באוקטובר. הוא איש נוראי, איש רומס וחסר חמלה. אנחנו מסתדרים מצוין, גם כי אני ממש טובה במקצוע וגם כי אני מסתדרת עם כל מי שעובד איתי. אבל ממנו, ממנו אני ממש פוחדת. הוא איש בעל עוצמה רבה בתחום התעסוקה שלי. מצד שני, שמי הולך לפני ואני יודעת שמעריכים אותי מקצועית בחוץ. יש לי יותר ממכתב המלצה אחד. גם יותר משלושה.

 

בקיצור 

חרא חרא

מחשבות בלתי פוסקות

לב כבד מאד

 

אני רוצה להיות כבר אחרי. 

נשלט חרדי - אין לך ממה לחשוש
אם יש לך רצון והחלטה ברורה מצד עצמך
עשי זאת ובטוח שאחת כמוך בפרט לפי מה שציינת תצלחי ואפילו יותר
תמיד שמרגישים טוב יכולים לעשות יותר טוב
לפני שנתיים
--Nir-- - אני מתנצל אבל אני בעיקר שמתי לב למה שכמעט לא לבשת (נעליים)


מנהל נוראי מעליך זה ממש סיוט.
לפני שנתיים
ColdSteel - הממ לחגוג על הגוף הזה😍😈😈😈
לפני שנתיים
פרלין​(נשלטת){ש} - זה מגה לגיטימי לעזוב. וזה לא שאת מודיעה באוקטובר…
לפני שנתיים
janet wise - נכון. אני מתבאסת על עצמי שהודעתי שכן אחזור ושיניתי את דעתי. הוא יקבל את זה ממש לא טוב. אבל נכון.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י