לפני שנתיים. 2 באוגוסט 2022 בשעה 17:04
בעקבות האירועים האחרונים,
הראש שלי לא מפסיק לייצר תרחישים דמיוניים.
כמו למשל:
שהוא מסמס איזה משהו
ונעלם לחצי שעה נגיד
ואז דפיקה בדלת
אני פותחת לו איך שאני. שבורה. קוקו אסוף ברישול, גופיית דרייפיט עוד מהבוקר, ומכנסי פיג'מה בני 108.
הוא מנשק אותי ברכות קיצונית ומוריד אותי מהשיער לרצפה לאט, לאט, לאט. משם אני מובלת לאמבטיה. הוא מעמיד אותי מול המראה, מכופף ודוחף את עצמו אלי, פנימה. עמוק. חזק. רטוב.
ביד אחת הוא מחזיק בי ובשניה פותח את זרם המים.
רגע לפני שאני גומרת הוא שולף את עצמו החוצה וזורק אותי פנימה לאמבטיה.
מכוון את הדוש
"תאונני מולי" מצמיד את הזין שלו לשיער שלי ומשתין.
ועכשיו כולנו בואו נרגע! בחיים אבל בחיים לא ישתינו על ג'נט ווייז. זו רק פנטזיה שממש מרטיבה לי ת'פוסי והיא בהחלט ראויה להישאר פנטזיה בלבד.
