סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד זה אני מולי

(מתוך שיר. של א. בנאי)
לפני שנתיים. 14 בספטמבר 2022 בשעה 23:37

על ח.א  לא דיברנו מעולם. זה היה קשר חולני לקראת גיל 30. הוא איש קטן מאד, לא הלך לו בחיים כי הזין הקטן מאד שלו ניהל אותו. אני יודעת שיבוא יום ואשמע שהוא נעצר על תקיפה מינית. אני מצטערת שאין לי את היכולת להיות זו שתעשה את הצעד.

 

באחד הלילות כשישבתי בבר הקבוע שתויה ומובטלת ואבודה וכנראה שבורה מאיזה בחור, הוא הציע להקפיץ אותי לכביש הראשי, לעזור לי למצוא מונית. ידעתי בתוכי שזה מתכון לצרות כי הוא לא הפסיק לפלרטט איתי. 

למען האמת, נהניתי מהפלירט אבל לא זרמתי מעבר לכך כי לא נמשכתי אליו. בכלל.

 

ובכל זאת כמה דקות אחר כך כבר צעדנו לרכב שלו. הייתה לי מין נטייה עצובה להסכים לדברים שלא באמת רציתי.

הוא היה מסטול מקוק, לפני שיצאנו הוא חיזק את עצמו עם שורה. 

 

שתי דקות לנסיעה הוא פנה לאיזו סמטה ללא מוצא ועצר את רכבו "ג'נט שלי, בואי תתני לו נשיקה קטנה"

הוא אמר תוך כדי שהוא מושך בבלם וקופץ עלי. ליטרלי קופץ.

 

ברגע אחד קפאתי.  

 

"תני לו נשיקה קטנה" זה מה שאמר לי אותו אחד מגיל 14. מה זה. אמא. אמא. אמא. שוב זה קורה שוב. זה קורה שוב. 

 

ברגע אחד נשאבתי והרגשתי איך הרגליים שלי קופאות. רגע אחר כך מצאתי את עצמי נאבקת איתו, מעיפה אותו ממני ומתחננת בקול רם "די, אני לא רוצה, תפסיק". הוא כמובן המשיך בשלו ובכל פעם שהורדתי אותו ממני הוא טיפס חזרה והפך לאלים יותר.

 

בסוף ממש צעקתי והוא נבהל. יצאתי מהרכב והתחלתי לצעוד, משאירה את הלב שלי מאחור לדלג אחרי. הוא יצא אחרי והתחנן שאחזור והתנצל ואמר ש"אני לא יכול להתאפק לידך אני לא יכול! את משגעת אותי" שזה כמובן שקר מוחלט, הוא חלאה וחזיר וזה לא קשור להתנהגות שלי או אלי.

 

חזרתי לאוטו. 

הוא לקח אותי לכביש הראשי ועליתי על מונית. 

*

מאז הוא ניסה עוד 4 פעמים. פעם אחת לעיניי בר שלם, כשחברה פשוט צרחה עליו שיניח לי. 

אי אפשר לומר שלא דאגו לי. אבל זה לא עזר. כי אם לא תעצרי אותו על אמת, זה ימשיך. 

 

 

פאסט פורוורד שנה אחרי מקרה הבר: 

כתבתי לו הודעה ארוכה שמסבירה לו למה הוא אלים מינית, למה אני מתעבת אותו. מחקתי וחסמתי אותו מכל מדיה אפשרית.

 

 

סיפור שאין בו ניצחון.

 

טלי35​(שולטת) - מצטערת שעברת את זה 💔
לפני שנתיים
ColdSteel - אני לא חושב שאין פה ניצחון. הצלחת לעשות משהו שלצערנו הרב מאות אלפי נשים לא היו מצליחות. הלוואי שהיית דוחפת לו מצית של רכב בוערת לפה או לתחתונים אבל מה שחשוב זה שנלחמת וניצחת❤️
לפני שנתיים
Roza Linda - הוא זה שבחר ובוחר להיות אלים, זו לא אחריות שלך לעצור אותו לא בעבר ולא לעתיד. אין לך אשמה בשום דבר שהוא עשה או יעשה!
אין מה לחפש מנצחים באלימות. את עשית את שלך ואת חזקה, לא צריך תחרויות כדי לראות את זה 💜
לפני שנתיים
A Simple Man - אמאל'ה, הרגשתי כאילו הייתי שם במקומך.
חלחלה עברה בגופי. מצטער לשמוע, כואב הלב.
טוב עשית שהצלחת למנוע את זה.
שולח חיבוק חזק מרחוק🙏
לפני שנתיים
Mobius​(שולט) - אני רק שאלה: נניח שאת חוזרת היום לאותו הערב בבר. חוץ מלסרב לטרמפ -- מה שכנראה לא היה קורה בגלל המקום המנטלי שאת מתארת שהיית בו -- היית עושה משהו שונה? בועטת לו בביצים אולי? מכינה מראש גז מדמיע? אולי הולכת להתלונן מיד אחרי? מה הלקח שאפשר ללמוד מהאירוע הנורא הזה?
לפני שנתיים
janet wise - לא יודעת.
לפני שנתיים
Roza Linda - למה שג'נט תצטרך לעשות הפקת לקחים ממקרה שבו פגעו בה ללא הצדקה?
כל מה שניתן ללמוד מפגיעה כזו הוא להניח שהצד השני פוגעני ולכן להתגונן מפניו, והלוואי שלא יהיה לה שום צורך בלמידה עצובה שכזו, כי תהיה הבנה שהתקיפה לא נגרמה משום פעולה שעשתה או לא עשתה.
לפני שנתיים
Mobius​(שולט) - זה שאני חושב שאפשר להפיק לקחים בדיעבד לא אומר שאני מאשים את הקורבן, אם זה מה שאת מנסה לרמוז; הרי כשהאירוע קרה הצד הנתקף לא היה במצב של "בדיעבד".
את אומרת בעצמך שיש להתגונן מפני הצד הפוגעני, ואני שואל: איך? מה בדיעבד היה מהווה הגנה טובה שהיתה מצמצת למינימום את הנזק של האירוע העצוב הזה?

(אני מניח ומקווה שלא לזה התכוונת, אבל מדברייך נשמע כאילו אין שום פעולה שנתקף יכול *פוטנציאלית* לעשות כדי לצמצם את הפגיעה למינימום בסיטואציה כזו. אני מאד, מאד לא מסכים עם זה - וכאמור, אין שום קשר להאשמת הקורבן).
לפני שנתיים
janet wise - לא הרגשתי שיש האשמת קורבן בשאלה שלך.
ממש אשמח אם הדיון יעבור לפרטי או יסתיים כי אני מרגישה מאד לא בנוח. בבקשה.

תודה לשניכם וחיבוק אוהב לשניכם!
ולך מיסטר, שלום רב 💜
לפני שנתיים
janet wise - ג'נט בת ה 39 מראש לא הייתה בסיטואציה מפלרטטת עם גבר שכזה. ג'נט של אז לא ידעה משהו אחר. ולכן לשאלתך, כנראה שלא הייתי עושה דבר אחרת.
לפני שנתיים
רפאים​(שולט){מ} - לדעתי יש בו נצחון כי עברת ממצב שאת מאוימת למצב שאת לא.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י