תמיד זה אני מולי

כי אז אני מסמסת לי'. 

אני מתכתבת עם מישהו. מדברים על מין. אני מזכירה את י' ואת מה שהיה עם י' והלב שלי מאיץ ונפער בו חור שחור וכל העצבות שלי מונחת שם, בחוסר המימוש הזה. הו י' שלי. י' שלי. 

לפעמים כמו עכשיו הלב שלי כואב מרוב געגוע וצורך. הוא חסר לי. החיים ממשיכים, הכל קורה, אני אזדיין ואבנה קשרים אחרים. אחלה. 

אבל

הלב שלי רוצה אליו. הראש שלי רוצה להיות מונח על החזה שלו. אני רוצה להיות לרגליו. 

וזה עצוב לי עכשיו.