לפני שנה. 20 בינואר 2023 בשעה 6:31
כי אני ערה מאתמול. כי בייגלה מקיאה ומצוננת ולא ישנה ולא אוכלת. כי אני עושה הכל לבד. להחליף לה, לנקות אותה ואותי מקיא, להחליף לה את הסדין כשהיא פאקינג צורחת, להגביה לה את המזרן, לתת לה תרופה שזה מסע כומתה בפני עצמו. כל דבר מאבק. כל דבר קושי. עוד ידיים, עוד זוג ידיים, זה כל מה שאני צריכה עכשיו. ואימא שלי שהיא כזאת מהממת היא גם אנושית ומלאה בפגמים, שאחד מהם הוא חוסר יכולת להתארגן זריז ולבוא. הכל לוקח לה 87 שנים. אז ויתרתי ואמרתי לה לא להגיע. זה מיותר ובמילא כבר עשיתי הכל. אז בשביל מה.
נקודת אור
זויינתי ממש ממש ממש טוב אתמול במשך 40 דקות שלמות של גן עדן סאדומאזוכיסטי. כואב לי הפוסי. ואני פשוט משתוקקת לפעם הבאה.
