אחחחח, המדיה החברתית. כמה קל ליצור קשר גם אם לא דיברתם שנים, הרי עשיתם לייקים הדדיים לסטורי שלכם, זה מן איתות שקט "איי לייק יו, יו אר קול"
בכל מקרה,
את ינטל שם בדוי הכרתי בניו יורק, ביליתי לבד כמה ימים לפני שטסתי חזרה, וכך פתחתי את אפליקציית אוקי קיופד והנה בא ינטל.
*
הוא הגיע לביקור בארץ וכתב לי הערב. כמובן שקבענו להיפגש, שנינו היינו סקרנים לגבי אותו לילה. מה כל אחד זוכר? ומה הטעם שנשאר?
מה הטעם למפגש הזה? אולי קצת להיזכר בג'נט של ניו יורק. הרווקה הזוהרת פוסט-פרידה שחיפשה רק איך להעצים את עצמה (ומצאה!)
הנה הפוסט שכתבתי לפני כמה שנים:
בלילות האחרונים אני מרבה לחלום על ניו יורק. אני מלאת געגועים לפרצופים זרים בניינים גבוהים ופארק אחד ומיוחד.
נזכרתי בדייט שהיה לי שם בלילה האחרון.
יהודי מברוקלין פוגש נשמה ממרכז ישראל. כששכבנו היה בלי משקפי הראייה שלו. זה היה כמו להזדיין עם סופרמן, הגרסה הברוקלינאית.
מדי פעם אנחנו מסתמסים הוא שולח לי תמונות של מרפסת מושלגת ורומז על רצון.
היה כיף, אבל תמיד יש לנו נטייה לעשות רומנטיזציה לאחר מעשה. במיוחד כשמדובר בחווית חו"ל סתווית.
פתאום ינטל (השם האמיתי שמור במערכת) לא נשמע כזה גרוע. הם אף פעם לא באמת גרועים.
הם פשוט לא מחוברים אלי. או אני אליהם.
לא יודעת מה אני יותר..
חרמנית ומלאת תשוקה
או משוועת למגע חם ומערסל.
*