הו בייגלה שלי
הנה תמה לה מסורת מקרית
אבל איזה כיף היה לשתף בלוג בדסמי בהתפתחות שלך
אז בייגלולי שלי
שכבר
מוחאת כפיים, רוקדת ממש יפה ואף מזיזה את ראשה כמו רוקיסטית, היא מבינה הכל! וזה כל כך מקל על הכל. היא מביאה דברים כשאני מבקשת ממנה, ולגמרי יודעת שלא אוכלים את המטען של אימא!
היא הולכת בין הקירות ללא פחד, גם בין הספות, היא מנסה לטפס על כל דבר, היא יודעת לשבת ולקום לפי עוגה עוגה.
היא ממש מתעניינת בחיות ובעצים והכי אוהבת את בובת פילוני שלה. היא יודעת להצביע על אף, פה, ראש.
אנחנו כל יום קוראות ספרים ומטיילות והיא כל כך אוהבת את הבחוץ או כמו שהיא אומרת "טהההה" שזה טיול בשפה שלה.
אבל עזבו הכל
היא אומרת מיליםםםםםםםם
בובה
פיל
תות
אימא
מים
וזה הדבר
הכי
הכי
הכי
חמוד בעולם
הן בייגלה שלי
או כמו שאדוני קורא לה
עבאדי, כי היא כבר ילדה גדולה.
אני כל כך, כך כך, כך כך אוהבת אותה שהלב שלי עומד להתפוצץ.
*
תודה על הזכות לגדל אותך בת שלי.
