סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד זה אני מולי

(מתוך שיר. של א. בנאי)
לפני חודש. 25 בספטמבר 2024 בשעה 14:04

ברור לי שהדבר שאני כה רוצה לא מתקיים בגלל שאני לא היצור הכי משתף פעולה שקיים על הפלנטה. הצלחת שלי אכן מלאה בשיט שלא מובא לכאן במלואו או בכלל כי אני מפחדת שאם אכתוב את הדברים אני פשוט אתמוטט רגשית וזה ממש לא מתאים כרגע לקרוס. ורוב הימים הצרכים שלי מתבטלים עד מודחקים וזה בסדר. את רוב הימים אני מסיימת מרוקנת ומותשת עם רצון עז לשקט מוחלט ומינימום תקשורת עם בני אנוש.

 

 

אבל מגיע רגע מאד מאד קצר

שאני מרגישה שהצרכים האלה שלי חייבים הכרה מינימלית. כי אני חייבת לשרוד. 

 

אז איך 

איך אני מצפה בכלל 

שיהיה לי משהו עם גברים 

כל משהו 

תקשורת 

שיחה 

משהוווו 

 

כשאני במצב הזה. 

 

אה? 

 

 

אני מבואסת מהתחת. 

בחוץ מלחמה ואני בניתוק מוחלט מחדשות כי זה גומר אותי. גומר אותי שאין עסקה. גומר אותי שכל יום קמים לחדשות רעות יותר. 

 

הולכת לחבק את בייגלה. חזק. 

 

אנונה​(נשלטת) - חיבוק
לפני חודש
snowman - חיבוק ענקי..וכולנו ככה
לפני חודש
TinyBoy - אפשר גם חיבוק בייגלה?
לפני חודש
דיוניסוס היווני​(שולט) - +1
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י