רק אני יכולה
כמה משחררת ההכרה הזו
כמה כיף להיות בלב נקי
ולא רק להסביר לעצמי למה לא כדאי שנדבר יותר לעולם
אלא באמת לא לרצות בזה יותר
לדעת שלמרות האהבה, המשיכה, החיבור ושלל שמות מפוצצים וטובים וראויים
אתה תמיד תהיה זה שייפתח לי את הפצע, ואני תמיד אתן לך לעשות זאת.
ואני לא רוצה יותר ככה
לא רוצה
זה כבר לא מחרמן אותי
וזה כבר לא עושה כלום
חוץ מלהרגיש כמה אני התקדמתי וקידמתי את עצמי.
ואתה.
מה אתה?
מה הלופ שלך? הרי לכולנו יש כזה לופ.
מה אני משרתת אצלך בחיים?
אני לא יכולה ולא רוצה
להיות הריפוי שלך.
**
אני עוברת ימים מטלטלים רגשית
לעיתים לא מצליחה להכיל את עצמי
קורה כך כך הרבה
בערך בכל אספקט בחיים שלי
גם ביחסים האישיים שלי עם הוריי
ועם המשפחה בכלל
וזה קשה כל כך
קשה להם איתי
שאני ככה
יוצאת לאור על אמת
אבל אין לי ברירה, מבינים?
הלב דוהר בקצב משוגע
הו, חרדה חרדה.
אני מלטפת ומחבקת ויודעת שאני חייבת לעבור את זה כדי להיות חופשיה
אבל אלוהים אדירים
אלוהים
זה קשה
זה מתיש
זה כואב לי בנשמה
כי בתוך התתמודדות הזו
אני גם אימא, וגם מפרנסת, וגם צריכה לדאוג לכל כך הרבה דברים שהם לא ג'נט.
זה יום טוב היום עבורי
יום של עשייה
וזו לא העמדת פנים
יש הרבה מאד טוב שמגיע ביחד ולמרות הכאב הגדול שאני חווה בנבכי נפשי.
אני צריכה קצת זמן
וקצת שקט
ורגע ארוך לנשום לרווחה.
I got this.
אני יודעת שקיימת בי עוצמה נדירה
אני יכולה להזיז הרים
זו זכייה
זו מתנה
אני סוף סוף מגלה אותי ואומרת לי
תודה.