לפני 5 חודשים. יום שבת, 18 באוקטובר 2025 בשעה 1:26
חוסר תפקוד מוחלט במסווה של תפקוד מוחלט.
קהות חושים שלא חושבת שאי פעם חוויתי בחיי.
האימהות לבייגלה וההתפתחות שלה היא בערך הדבר היחידי שמזכיר לי, שיש לי לב פועם ומרגיש.
אמא שלי חוותה שבץ מוחי קל השבוע. כשפגשתי אותה בקופת החולים ותוך כדי הפינוי באמבלנוס, מצבה החריף. תוך עשרים דקות מרגע הגעתה היא כבר טופלה ועכשיו היא בסדר, השתחררה הביתה, במצב טוב. אף אחד מאיתנו לא במצב טוב. רק אמא. כולנו בחרדה ודאגה שמשהו כזה יקרה שוב.
ואבא שלי שלחלוטין איבד את היכולת לשלוט בעצמו, גם לו יקרה משהו בסוף.
איפה להניח את הדאגה שלי קודם?
בייגלה שלא צומחת לגובה? שמאבדת משקל? שלא אוכלת?
סבא?
הוריי?
לא יודעת
לא אכפת לי.
הגוף שלי קפוץ וכואב
האגן שלי מתפרק
הבכי לא מגיע