אין לי הרבה חרטות בחיים
וגם כשאני מתחרטת זה רק כי אני במשבר ובא לי למחוק הכל ולהתחיל מחדש ואחרת.
אתמול בכיתי את חיי. נכון שזה נשמע דרמטי? זה בדיוק מה שזה היה. בכיתי, את החיים שלי. בכיתי את המצב הרפואי שלי. בכיתי את אובדן השליטה שלי, בכיתי על הלבד, בכיתי על הבחירה להביא את בייגלה בתרומת זרע, בכיתי על כך שטמנתי את ראשי באדמה ועכשיו אני בנקודת אל חזור, בכיתי על סבא שגוסס את הגסיסה הארוכה בתבל, בכיתי על הוריי, שמתבגרים, בכיתי על העתיד, שנראה כרגע בודד, מאד בודד, בכיתי על כך שלא אביא עוד ילד לעולם, ולבייגלה לא יהיה אח בקשר דם. בכיתי. הרבה. מאד. כעסתי על הגוף שלי. שהוא ככה. וצריך לתקן אותו מבפנים. אני עדיין מאד כועסת.
זה הזמן לקחת החלטות, אני לא חושבת שאי פעם נאלצתי להתמודד עם סיטואציה מורכבת כמו זו עכשיו. לנהל את הכל ביד רמה, עם לו"ז מסודר, מה קודם, מה בהמשך.
הרבה דברים ענקיים קורים
שום דבר ממה שקורה לא בשליטה שלי באמת
אז אני מחפשת עוגן
שפיות
מסדרת אירועים
מה חשוב? מה קודם?
הרבה שינויים שבסוף, בסוף, יטיבו איתנו.
אבל הדרך לשם, קשה, כואבת פיזית ומנטלית.
בעוד x זמן
אהיה מנוטרלת מטיפול בבייגלה
אני בינתיים עובדת על להרוויח זמן. אני צריכה זמן. וכסף. וזמן. אמרנו זמן? יש לי בדיקה קריטית לפניי, תחזיקו לי אצבעות שמצבי לא כ"כ רע ואני רק צריכה תיקון ולא החלפת מפרקי ירך.
נכון אומרים תמיד שיהיה בסדר?
לא יודעת כבר. לא יודעת אם יהיה בסדר איתי. אני ממש מפחדת.
אני עצובה כמו שלא הייתי מעולם, יש לי אחריות כלפי הילדה שלי ואני לא מצליחה לדמיין אותי רחוקה ממנה אפילו ליומיים.
ואני מתפרקת
וזקוקה לטיפול
ואתם לא מבינים מכאן כלום וזה בסדר, אני לא רוצה לכתוב את הדברים כמו שהם כי חשוף לי מדי.
אני נאלצת להיכנס לחדר הניתוחים. לא בחרתי בזה. זה ממש הכרחי. דחיתי את זה שנים עד שהגעתי למצב העגום שלי כעת.
וזה יכאב. וזה יהיה קשה. וזה מפחיד אותי. וזה יגביל אותי מאד פיזית. וצפויה לי תקופה ארוכה של החלמה. וצריך לבוא לזה מוכנה, ואני אתכונן.. כי יש לי ילדה שאני ממש רוצה להיות אמא שלה, אמא בלי כאב או מגבלות פיזיות כמו היום.
תודה
על הילדה שלי הנפלאה
תודה על אוויר לנשימה
תודה שזה רק עניין מכאני בעצמות האגן ואין לי שום דבר ממאיר או חשוך מרפא, תודה על ההורים שלי. תודה על החברות שלי. תודה לעצמי, ג'נט את אמיצה. תודה על שמש ושמיים. תודה על נוטלה.
יהיה טוב. אני דואגת לזה.