תמיד זה אני מולי

שחוויתי 

כי במרחק הזמן והלב 

את הרגעים היפים אני שומרת תמיד 

הנשיקה הראשונה בגשם בתל אביב באמצע הלילה. י'. 

והפעם ההיא על הספה הפיצית שלי ברמת גן עם חברים כשהוא העביר לי את השיער מאחורי האוזן וליטף את הלחי שלי. ככה, ליד כולם. ג'.

או את הפעם שישבנו על הספסל מתחת לבית הוריי, הכנסתי אצבע לתוכי ונתתי לו לטעום. נ'.

או את ההתכתבויות המתוקות. כשהוא קרא לי על שם מאפה. ע'.

כשהוא חיפש את החזה שלי מתוך שינה, וכשמצא פשוט שקע לתוכו. לתוכי. פ'. 

ואת כל הבוקר טובים והלילה טובים עם טוויסט. ג'. פ'. נ'. ע'. 

וגם את הבדיחה הקטנה שלנו שהיה לוחש לי רגע לפני שנרדמנו מחייכים. ג'. 

את כולם אני שומרת. אם זה התקיים בעבר זה יתקיים גם היום ובעתיד.

אני ממשיכה לצעוד בחוף הזה שמרגיש עכשיו כמו מסע, עוד מעט נגיע הביתה. 

אנחה.