הבלוג הזה מזמין אותי לדייק עם עצמי
מה בדיוק אני מרגישה
וזה חשוב, כי לרוב אני מעדיפה לברוח מזה
מספיק שמשהו יהיה לי לא נעים
זה יפעיל אותי בגוף
ואעשה מה שאני יכולה כדי לשנות את זה.
אז פעם פשוט אכלתי, זה סגר את הפינה , לרוב.
עכשיו אני לא עושה את זה
ואז מה עוד יש לי?
לא משתמשת בחומרים.
מה הדבר הבא?
יש עוד כמה ברשימה..
אבל בפועל הכי טוב לפתור את הסיטואציה הבעייתית.
אם אני אמיצה מספיק.
לא תמיד אני אמיצה..
לא רוצה להשמע דרמטית מידי
פשוט קשה לי היום.
ומגלים בי עניין פה
ופונים
ואני קוראת עוד פרופילים ועוד בלוגים..
ואז כל מיני קטעים על חורים וכלבות
שזה מחריד אותי ועושה לי בחילה ..
מה אני מחפשת פה דווקא?
כי מצד שני
מה זה הדבר הזה שגורם לי לכמוהה אל מי שלא מכיר בערך שלי
שמכאיב לי
למה קשה לי לחתוך משם?
מכירה את כל הקלישאות אבא שלך וככה וככה
אני קלישאה מהלכת .
אז לא יודעת כלום.
והערב מסיבה.
וככ רציתי לראות אותו הערב
שנתיים מאז שזה התחיל. במסיבת פורים .
וחצי שנה מאז מה שקרה.
ואני בחושך.
ושוב,
בחילה ופחד שאתבזה בעיניי עצמי.
לא יודעת כלום.
שיהיה ככה.
חג שמייח שיהיה. ושבת שלום.