בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

האש שבי מחייכת עכשיו

כמה פחדת מן האש הזו שלך
הצלחת לשכנע את עצמך שהיא תשרוף לך את הכל
התרגזת בכל פעם שבצבצו בך מדורות
ומיהרת לחנוק עצמך בחללים חסרי חמצן
כדי שלא יבחינו בך עולה על גדותייך בוערת ומתפשטת
כמה עדינות יש בהבנה שגם לאש הזו שלך יש מקום בעולם וכמה נעים לגלות שאלה אשר ראויים לנוכחותך לא יבהלו ממנה
אלה יניחו ראשם על כתפך החמה ויתענגו ממנה
לפני 6 שנים. יום שבת, 3 באוקטובר 2020 בשעה 21:09

כשאני נמצאת
אין נוכחת ממני

כשאני בורחת
אין מהירה כמוני

ככה זה לחיות בקצוות
את אף פעם לא יכולה להיות בטוחה
שהפעם היציבות היא אמיתית.

כבר כתבתי בלתי צפוייה?!

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י