בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

האש שבי מחייכת עכשיו

כמה פחדת מן האש הזו שלך
הצלחת לשכנע את עצמך שהיא תשרוף לך את הכל
התרגזת בכל פעם שבצבצו בך מדורות
ומיהרת לחנוק עצמך בחללים חסרי חמצן
כדי שלא יבחינו בך עולה על גדותייך בוערת ומתפשטת
כמה עדינות יש בהבנה שגם לאש הזו שלך יש מקום בעולם וכמה נעים לגלות שאלה אשר ראויים לנוכחותך לא יבהלו ממנה
אלה יניחו ראשם על כתפך החמה ויתענגו ממנה
לפני 6 שנים. יום ראשון, 1 בנובמבר 2020 בשעה 16:16

המגע הראשון, המבט העמוק הראשון בעיניים.
ההרגשה שהעולם מסביב נעלם בו.
הלב מתרחב..
התחושה הפנימית מקרינה על כל השאר ורק רצון לעוד!
עוד רצון להעמקה
עוד להכיר אותו
עוד לדעת אותו
עוד להקשיב אותו
עוד לחקור את המיינד שלו
עוד רצון לחקור את הגוף שלו, שלו שלי ביחד.

מי אתה?  מה אתה בשבילי ומה עשית לי?? 

לעזאזל... 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י