בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

האש שבי מחייכת עכשיו

כמה פחדת מן האש הזו שלך
הצלחת לשכנע את עצמך שהיא תשרוף לך את הכל
התרגזת בכל פעם שבצבצו בך מדורות
ומיהרת לחנוק עצמך בחללים חסרי חמצן
כדי שלא יבחינו בך עולה על גדותייך בוערת ומתפשטת
כמה עדינות יש בהבנה שגם לאש הזו שלך יש מקום בעולם וכמה נעים לגלות שאלה אשר ראויים לנוכחותך לא יבהלו ממנה
אלה יניחו ראשם על כתפך החמה ויתענגו ממנה
לפני 6 שנים. יום שלישי, 27 באוקטובר 2020 בשעה 15:03

לעולם אל תרגישי אשמה על כך שאת אמיצה דיך

 לחיות את חייך על פי דרכך ואמונתך!

מנטרה שמלווה אותי.. 

חדשה פה, בתהפוכות של החיים..

מותר?? אסור??? 

ולמה במקום הכי חשוך,  ( למה חשוך?? אולי זה מה שהושרש בי?ו)

אני מרגישה הכי מוארת!
המקום הזה לפי הראש חשוך לי.. באמונות.. בטבע שבי..
אבל למה, למה דווקא פה אני מוארת? למה דווקא פה אני מרגישה עצמי?

ובאמת!! שאין לי מושג בשיט מי אני כאן.. 

בטח עוד אפצח את מי שאני..

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י