שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האש שבי מחייכת עכשיו

כמה פחדת מן האש הזו שלך
הצלחת לשכנע את עצמך שהיא תשרוף לך את הכל
התרגזת בכל פעם שבצבצו בך מדורות
ומיהרת לחנוק עצמך בחללים חסרי חמצן
כדי שלא יבחינו בך עולה על גדותייך בוערת ומתפשטת
כמה עדינות יש בהבנה שגם לאש הזו שלך יש מקום בעולם וכמה נעים לגלות שאלה אשר ראויים לנוכחותך לא יבהלו ממנה
אלה יניחו ראשם על כתפך החמה ויתענגו ממנה
לפני 4 שנים. 22 באוקטובר 2020 בשעה 21:57

אתה אשכרה מרגש אותי. אני נמשכת אליך. מתאווה משתוקקת רוצה שתבוא ותעשה בי כרצונך.
אתה גם?
אני מסובכת, אגיד לך את זה מראש. אני כנה. אני מודעת. אני אוהבת לדבר, לחשוב, להרגיש, ובפשטות להיות נוכחת!
למה שתעשה בי כרצונך? כי איני יודעת מה רצוני. איני מכירה כלל את עצמי.
אני צריכה להתמקם מחדש.
אני יודעת שהרגשות שלי בוערים יותר מאצל אחרים, הרי מעולם לא חשתי, אך אני מקבלת זאת באהבה.
ושוב, תעשה בי כרצונך, הכוונה - תרצה אותי קודם כל, ואז מה שתעשה מתוך רצון יתקבל על ידי כל כך באהבה.

אתה תקרא את זה פעם? לא יודעת.

Mikmark​(אחר) - איזה דבר את....
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י