בהיותי חדשה בתחום השליטה. לראשונה עם השולט היקר שלי נתקלתי במונח סימון...
לאט לאט נוכחתי לדעת שיש סוגים שונים של סימונים (שבהם גם סומנתי.על ידו) אבל כל סימון מסמל מבחינתי עוד צעד, עוד התקדמות בלהיות הנשלטת הראויה לו.
"אני מסמן אותך היום", לא כל כך הבנתי למה הוא מתכוון.אני שכובה על הגב מביטה בו, מחכה לסימון המיוחל. הוא מכוון אליי. גומר על הפנים שלי. מסמן אותם. מעביר את האצבע שלו, מורח על הכל, על כל הפנים. מקרב את האצבע לאף שלי שאריח. עובר למצח וכותב זונה.בכתב שקוף.
"תישארי ככה...שיתייבש" הוא מצווה.
"אוהב לראות אותך ככה, את יפה כל כך שאת מסומנת, מוכיחה לי שאת שלי..." ולבקשתו אני נשארת כך! ממשיכים בעניינים...נחים קצת.רעבים ומחליטים לצאת לקנות לאכול..."את יוצאת ככה...מסומנת"...
נכנסים לאוטו.מתחילה להרגיש מובכת מכל העניין.מחפשת מגבון...אין...הוא ער למצוקתי ומסכים לי לנקות קצת את הפנים. הוא מוצא איזה מגבון (כזה שגונבים במסעדות).
שלא ממש עושה את העבודה ואני נשארת מסומנת... נכנסים למקום קטן. אני שמחה. אין אנשים כמעט ובוודאי לא ישימו לב. הוא מתלבט אם לאכול במקום או לקחת לצימר. בלב אני אומרת בצימררר בצימררר.
אבל מהפה שלי יוצאות המילים."מה שתרצה!"
לאט לאט נכנסים עוד ועוד אנשים...אני מתיישבת צמודה לקיר, יד על הפנים, ראש מורכן לנייד.מתביישת (זה היה לפני תקופת הקורונה, כך שלא היה צורך במסכה שבוודאי הייתה מצילה אותי מהמצב) מחכה בסבלנות להחלטתו.
"ניקח לצימר" הוא אומר. לשמחתי.
"נהנתי לקחת את הכלבה שלי לסיבוב...שכולם ידעו למי היא שייכת והזונה של מי היא"...
אוהבת לרצות אותך אדון שלי ומוכנה לעשות הרבה בשבילך ולחצות הרבה גבולות❤️
