פנטזיות של קטנה

אני רצה ביער.

משהו רודף אחריי.

אני לא רואה אותו. כל פעם שאני מעיפה מבט אחורה בפניקה אני רק רואה תנועה בצד של העין.

אבל אני שומעת אותו.

לפעמים מרחוק הוא שואג, לפעמים הוא נוהם כל כך קרוב שאני מרגישה את הנשימה שלו על העורף שלי.

הלב שלי פועם כל כך חזק שאני מרגישה אותו בראש.

אדרנלין רץ בורידים שלי, אני אפילו לא מרגישה את השריטות מהקוצים שמסביבי.

אני יכפה, הנעליים שלי נפלו לפני שעות, בהתחלה של המרדף הפסיכי הזה. 

שורש של עץ צץ מתחת לאדמה.

אני בדיוק הסתכלתי מאחוריי.

נפלתי.

אין לי זמן לקום.

הוא מגיע.