לפני 16 שנים. יום שבת, 25 באפריל 2009 בשעה 14:19
נסעתי לבקר אותה בבית החולים מיד לאחר ניתוח שעברה. שכבה על המיטה עדיין מטושטשת חלקית מסמי ההרדמה ונאנקת מכאבים.
"פתח את מגירת השידה" היא ממלמלת אלי בקול חלוש. אני פותח את המגירה ומגלה להפתעתי קרם רגליים משובח ועוגיות חביבות עלי שאפתה לי במיוחד.
מדהימה אחת, גם כשהיא אחרי ניתוח מתענה בכאביה ואמורה להיות מרוכזת בעצמה, הילדה האהובה הזאת מתכננת ודואגת לענג ולפנק את אדונה בכל דבר שהיא יכולה-זו השפחה שלי!
ישבתי ליד מיטתה, ליטפתי את זרועה ואת פניה והבחנתי בהשפעה המיטיבה המיידית של מגעי, כאביה פחתו ולרגע היה נדמה לי שראיתי שמץ של חיוך נסוך על פניה המיוסרות.