אדונים מסויימים נוטים להשתמש בנשק איסורי גמירות לשפחותיהם כל אחד מסיבותיו עימו. בין הסיבות הנפוצות ניתן למנות את: הגברת הריגוש המיני הנובע מההתנזרות הכפויה, עונש, חינוך לדחיית סיפוקים, פרס על מעשה חיובי שנעשה ועוד ועוד.
אינני פוסל את השימוש בנשק זה. השליטה על הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם (לפי מדרג הצרכים של אברהם מאסלו) הינה בעלת משמעות מנטאלית עמוקה המזכירה לשפחה, בכל פעם מחדש, כי אין היא אדונית לגופה וכי סיפוק צרכיה המיניים מותנה ברצונו של אדונה.
עם זאת ראוי שאותם אדונים יזכרו כי שימוש מוגזם בכלי זה עלול לשמש כבומרנג וכחרב פיפיות. שמעתי כבר על אדונים "המייבשים" את שפחתם למשך תקופות ארוכות, ארוכות מידי ללא סיבה נראית לעין.
לדעתי, מן הראוי להשתמש בשיטה הזאת בתבונה ובזהירות. אישה שנגזר עליה להתנזר זמן רב מסיפוק מיני, תהייה מתוסכלת בהתחלה אולם לאחר תקופה מסויימת פשוט תדחיק את הנושא והחשק המיני שלה ילך וידעך.
והאם לזאת התכוונו אותם אדונים? ומה דעתן של הנשלטות?
לפני 15 שנים. 28 באפריל 2009 בשעה 8:45
