לפני 17 שנים. 23 בנובמבר 2007 בשעה 10:28
לראות אותך נושמת, להרגיש את העור הרך שלך, לקלף ממך לאט לאט את הבגדים, לא למהר, לספוג את זה בהדרגה.
ללטף את השדיים הלבנים והעגולים שלך, להרגיש בפעם הראשונה את צמרמורת הפטמות, לראות אותן באמת אחרי שרק דמיינתי כל הזמן, ולהיות מופתע, כי אי אפשר לדמיין את המציאות.
להריח את התחתונים שלך כשהם עליך, להפשיל אותם לאט, להצמיד את ראשי לחמימות הזאת שנחשפת מתחת, להרגיש את הנשיקה שלך, כמו שתמיד רצית להרגיש את שלי.
אף פעם לא אמרת לי שאת רוצה, אבל יש דברים שלא צריך להגיד. פשוט יודעים אותם.
כמו שיודעים שזה לא יקרה.
תמיד כשאני אומר לאנשים שיש פנטזיות שצריכות להישאר פנטזיות, אני מרגיש חכם. עכשיו, כשאני אומר לעצמי שהפנטזיה הזאת דינה לא להתממש, אני מרגיש כאב.
