רעש לבן

הכלום יושב בשקט בצד ומחייך. הוא מחכה לנו. הוא לא עושה כלום, לא דוחף את עצמו ולא מציק. הוא כלום. אבל הוא שם, בקצה של כל דבר שאנחנו עושים או אומרים.
הכלום מחכה לנו בפינה, מאיים בשתיקתו, ברוגע שבו הוא מתנהל. מתבונן בכל צעד שלנו ולא עושה כלום, רק מחכה שהצעד הבא יביא אותנו אליו.