לפני 19 שנים. 22 בנובמבר 2005 בשעה 17:10
שני אנשים שונים אמרו לי היום בהזדמנויות שונות שאני חסר סבלנות.
השקט והלבד הם בשבילי מצרך חיים. כמו אוויר, כמו מים. כשיש לי מחסור מזה אני מרגיש חנוק, כמעט פיזית, מרגיש את הבלוק על החזה, לא מאפשר לנשום.
ישבתי בבית קפה היום כדי לצאת קצת מהלחץ. בדרך חזרה הרגשתי את השמיים נסגרים מעלי והזכרתי לעצמי לנשום, הזכרתי לעצמי את הדברים הקטנים שמרגשים אותי.
בלי חמצן הלב לא יכול לפעום, ובלי שקט הלב לא יכול להרגיש. זה בעצם הפחד הגדול.