רעש לבן

חיי המלכה תמיד הכי קשים. אולי כי האחרים לא מצפים לכלום, והיא מצפה להכל.
תמיד מרגישה שמקומה לא כאן, שאיזו יד אכזרית הניחה אותה בלי טיפת מחשבה על מהותה האמיתית. היא מלכה, למען השם. מגיע לה יותר מזה. היא לא רוצה להתערבב עם פשוטי העם חסרי הפנים. היא רוצה ארמון, ומלך, ומשרתות. כמו בספרים.
אבל היא לא מתייאשת. היא עדיין מחפשת את האחד, גם אם שנים לא מצאה אותו. וכשיגיע האחד היא תהפוך אותו למלך, ותבנה איתו סוף סוף את הארמון שלה. החוקים אינם מרשים לכל אחד להפוך למלך, היא יודעת, אבל היא המלכה, וכשיגיע האחד היא כבר תמצא דרך לשנות את החוקים.
בזמן הפנוי הרב שיש לה היא ממשיכה לחשוב על זה, ממשיכה לתכנן את הכל לפרטי פרטים. עד שמגיעה אותה יד נעלמה ושוב טורפת את מחשבותיה בזמן שהיא טורפת בגסות את חפיסת הקלפים.