לפני 18 שנים. 1 במרץ 2006 בשעה 8:45
הוא מוציא מהמגרה קלטת וידאו ישנה, מאובקת. הוא מריץ אותה לאחור וצופה בה, חוזר איתה בזמן, אל השנים התמימות, הפשוטות, כשאי-אפשר היה לעשות הכל, אבל לכל מה שהיה אפשר לעשות, היה כפתור מתאים.
הביטלס שרים על סימטת פני ושדות תות. גם הם התגעגעו, ודרך מכונת הזמן שלו הוא חוזר גם איתם, במכונת הזמן שלהם. כשההווה מבלבל, העבר תמיד טוב יותר. הוא חיפש משהו אחר בקלטת הזאת, הוא אפילו ידע מה לחפש, אבל זאת היתה קלטת אחרת. כשהעבר חמקמק ומתעתע, מוצאים נחמה גם בהווה.
"תנו לי לקחת אתכם מטה, כי אני הולך אל שדות התות. שום דבר אינו אמיתי. שוב דבר אינו מלהיב. שדות תות לנצח".