רעש לבן

מישהי מתפשטת לי
עיניה מתרוצצות
נושכת את שפתיה בין קירות
היא לא רואה אותי
ובעיניה זהו כוח אמיתי
אבל כשאני מביט בה מתפשטת כך מולי
אני רואה איך את הכוח היא זו שבעצם מעניקה לי

מישהי מלטפת אותי
עיניה רעבות
סוגרת את הדלת אחריה ומגיפה חלונות
היא רואה אותי
ובעיניה אני מישהו חדש
אבל היה לה פעם מישהו אחר, נוח ומוכר
וגם אני הייתי אז אחר, אבל לגמרי זר

מישהי מסתכלת עלי
עיניה מסתירות
הבית הפרטי שלה חשוף לאלף הרוחות
היא מתבוננת בי
ורואה איך אני מתבונן בה ומחייך
היד שאני שם עליה מרגיעה את רעידתה
או שאולי היד הרועדת שלי נרגעת במגע גופה

מישהי מתגעגעת אלי
עיניה צוחקות
נושמת את אוויר החלומות
היא מציירת אותי במילים
ומכינה לי את הארמון
ואני כאילו מתקרב אליה עוד ועוד
אבל עדיין המילים שלי רחוקות

מישהי יושבת מולי
עיניה עסוקות
ומאחוריהן עולם מלא שלא אדע
היא מסתכלת על דבר אחר
ומסתירה ממני את השאר
המחשבות עלינו יחד כל הזמן רצות בתוך ראשה
או שזה רק ראשי שבתוכו רצות המחשבות שלה