סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 9 שנים. 15 בספטמבר 2015 בשעה 15:33

היא: כשקמתי בבוקר נשארתי קצת במיטה ועשיתי ביד. קמתי עם המחשבה עליך מזיין לי את הפה אז ניצלתי את זה.

אני: זה קורה מדי פעם? ואת לא מספרת לי? נוראי... צריך להעניש אותך בחומרה לפחות בחור אחד.


התגעגעתי ללהיות בזוגיות :)

לפני 9 שנים. 7 בספטמבר 2015 בשעה 21:23

i love the way you dress 

i love the way you walk

i love the way you breath when you sleep

i love the the way you have 100 different smiles

i love the the look in your eyes when you go down

i love your tatues and your body art

i love the fact that your a complet and total nerd about the things you obsess about,

and the most sex crazed slap happy cock chocking dirty handled cock junky i ever met.

i love the fact that you notice me and never just ignore thing, showing me in the most trustworthy way
that you care about me.

i love the fact that you make me lough so much my cheeks hurt

i love having coffee with you, you make having coffee better

i love the fact that no matter how much time we have we never really finish a conversation even though we talk for hours on hours

i love the fact that you are just as much a big personality as i am, and that you know how to share the stage.

i love the way you fight(you fight dirty you bitch)

i love the fact that sometimes you actually win! 

i love the way you challenge me.

i love the fact the we are both the best at what we do, but we dont do the same thing at all

i love having a partner i can trust to always have my back.

i love and appreciate the way you are so completely and totally fucked up and thats what made you so spacial after all this years. there aint no one else even remotely like you, so completely unique.

i love the fact that i dont just teach you, you also teach me. 

i love the way you enrich my life.

your a challange. and a damn handfull.
and thats why you fit so perfectly in my huge hands.

and i guess i love you.
bitch.

 

 

 

לפני 9 שנים. 26 ביולי 2015 בשעה 22:58

i would rather people see me full of scars from taking chances on life,
than having a perfect skin that no one will see.

לפני 9 שנים. 22 ביולי 2015 בשעה 21:34

ודוגמא נפלאה למה קורה כשאתה נרקיסיסט בגמילה ומנסה להיות צנוע. 

היא: אתה מושלם.
אני: אני לא מושלם, אבל אני הכי קרוב לזה שתמצאי.


(ואל תהיו חארות, אתן יודעות שגם לכן היו רגעים שהמשפט הזה עבר לכן בראש ורציתם לומר אותו למישהו)

לפני 9 שנים. 22 ביולי 2015 בשעה 14:51

ישנם זמנים כאלו שכל התנאים מתאימים,
ופתאום מתפשטת על גופי כזו תחושה טוטאלית של גירוי,
מלטפת אותי באצבעות רפאים בכל הדרכים האפשריות שהגוף שלי כרגע היה יכול לחוש עונג בו,
תחושה מטריפה שבה כל האופציות לעונג מתקיימות בו זמנית,
ללא רצון אפילו לסקס או לשפיכה,
פשוט לכל סוגי העונג האחרים,
למגע ששותה את העור שלך ואת התגובה שלו למגע, שנוגע חזרה שוב ושוב בכל דרך אפשרית,
שפתיים מנשקות ומלטפות,
לשון חמה ורטובה שעוקבת אחרי כל נתיבי התענוג שחקוקים בגופי,
פעימות לב מפיקות חום גוף המתחכך בשלי,
חמימות הנשימה,
הריח המשכר שעוטף כל תחושה מינית עמוקה ופועמת,
נספג עלי ובתוכי.
התרחבות האישונים בעיניים, התעקלות החיוך ככל שהסכרים נופלים והאוקיינוס מציף את הכל.
וכמובן המילים,

המילים שיכולות ללטף את הכל בצורה שמשלימה את הכל.
ובכזה מצב של גירוי טוטאלי,
כל מה שאני רוצה זה פשוט להגיע אל הקצה,
ושם להשאר.
עם האורגזמה החושית המתמשכת הזו.
עד שאחד מאיתנו יגמר.


לפני 9 שנים. 20 ביולי 2015 בשעה 21:06

זה כבר לא זר לי. אבל אין באמת דרך להיות מוכן לזה.

תקופת ספיגה.

של כאב, של ניתוק, של חוסר יצירה, פאסיביות כפויה.

כל תהליך רפואי לוקח זמן, ויש כמה בתהליך כרגע.

עוד בדיקה, עוד טופס, עוד שבוע של כאבים ומשכחי כאבים,

עוד עיקוב, עוד קרקוע בבית, פשוט לשבת עם המחשבות,
לנסות לזכור שזה להשיג תוצאות חיוניות בשביל שכל השאר יוכל לעבוד,

שזה המחיר, ושזה בלתי נמנע. 

שכל מה שצריך להעשות כרגע נעשה, 

שהחשוב ביותר מבוצע.

ועדיין,

הבידוד והפסיביות הכפויה הזו מביאים למחול של שדים בתוכי,

העבר עולה, והעתיד מקבל צבע אחר, ושניהם יחד סופגים את ההווה בכל שאלות המה אם שיש,
בזמן שיכולת הביצוע כרגע נמוכה.

שילוב מסוכן לאדם אקטיבי.

אני שונא להרגיש בצורה כזו, מנוטרל מהיכולת לקחת דברים לידיים ולפעול במיידית.

סבלנות יש לי בכמויות לכולם מסתבר, אבל לא לעצמי.

ואולי זה אחד השיעורים החשובים שאני צריך ללמוד,
איך להיות בלבד ובפשוט עם עצמי בעצמי.

but fuck me if i know how...

לפני 9 שנים. 18 ביולי 2015 בשעה 21:04

there is nothing sexier than flawed beauty


לפני 9 שנים. 5 ביולי 2015 בשעה 14:06

למזלי אני יודע שהקהל שלי כמעט נקי לגמרי מאנשים שמסוגלים לתגובות של חארות.
אז הפוסט הזה הוא דווקא עבור כל החברות היפהפיות שלי שמוצפות תמיד בתגובות כאלו או אחרות לגבי איך הן נראות.
וגם עבורי.
כי לאף אחד אין מושג מה באמת קורה מתחת לפני השטח. האדם הכי יפה או מוצלח או זוהר שאתם מכירים יכול להיות לגמרי שונה בחייו הפרטיים.
אז בבקשה תפסיקו לשפוט אנשים או לשפוך את הדעות שלכם על המראה שלהם או מה אתם חושבים שהן רק כי יש לכם מקלדת.
אל תאמרו לאף אחד און ליין משהו שלא הייתם אומרים לו פנים אל פנים.
ותזכרו תמיד איך זה מרגיש לראות את עצמכם בפעם הראשונה בבוקר(בדיוק.. ככה) ואיך זה מרגיש להיות ככה עם מישהו שגם ברגע הזה רואה בכם את היופי שלכם ומחייך אליכם את כל מה שהוא אוהב בכם חזרה.
and give that back.
because that is the price of feeling pretty but having the freedom not to be a slave to it.
and i love all you gorgeous motherfuckers,
in your best and in your worst 
}{


לפני 9 שנים. 15 ביוני 2015 בשעה 21:30

אחרי חתיכת תקופה,

כל הקשיים, כל המכשולים,

לא לאכול, להכריח את עצמי לאכול, 

לא להרדם, להכריח את עצמי לישון,

המוח דוהר ונמשך, להכניס אותו לפוקוס.

הלב מדמם מתפרים שנקרעים, לתפור אותם מחדש.

 

זה מדהים איך סבל, כשיש לו משמעות ומטרה, הופך לקושי.

ועל קושי אפשר להתגבר.

 

וכל זה בשביל לומר.

100 בעיסוי רפואי.
95 ומעלה בכל השאר.

איזו שנה מדהימה זו הייתה.
כמה עוצמות, כמה חיות.

הטוב והרע.

מה שהיה טוב לי שהיה.


הצלחתי ונעים לי :)

לפני 9 שנים. 26 במאי 2015 בשעה 19:40

מיזנטרופוס - כשאתה האפוטרופוס של עצמך וגם זה עולה לך על העצבים.