עץ הדומים עסוק

מתנהל בי מאבק מתמשך בזמן האחרון

אני רוצה לקום ולומר...אני טבאייס....גדול חזק אוהב ומוצלח
ובאמת שיש לי את הכל הסיבות לומר את זה בלי למצמץ

אבל בכל פעם שאני מנסה לחשוב על עצמי

עולה בי כל הרעל של השנה האחרונה...

וכל מה שיוצא לי זה...אני טאבי...מבולבל מדי..שבור מדי...לא יודע...לא רוצה לזכור...מנסה לחבר מחדש את הרסיסים לשברים ושברים לחתיכות וחתיכות לשלם...

אם דברים יתקדמו כמו שאני מתכנן ומבצע אותם והתוכנית שלי לשלושה חודשים הקרובים....וגם התוכנית השנתית שעשיתי לעצמי תצליח...

אז אז ...


אני מחכה ליום
שבו אוכל שוב בלב שלם לומר..

אני טבאייס
אני טוב וראוי.
ואני מוכן לכבוש מחדש את העולם...