יומיים מתישים....
שני פגישות עם רופאים....
כוננות מוסך עם הרכב...כל הזמן להכניס ולהוציא אותו לפי קצב העבודה שם...
חבר של אבא שלי עם רכב זהה לשלי השבית את הרכב שלו עקב שרפה באיזור המנוע...
אז אנחנו לוקחים ממנו כל מיני חלקים שאצלי כבר נדפקו....גם עקב תאונה שגוויני עשתה עם הרכב לפני חצי שנה...
בגלל שעושים לי את העבודה בחינם אני צריך להכניס את הרכב כשאין עבודה במוסך....מה שאומר שזה לא ציק צק וגמרנו...אלא נאחס מתמשך....
אתמול הלכתי לאורטופד..
הגעתי למרפאה מעט לפני הזמן...שם ידעו אותי שאני לא במרפאה הנכונה
15 דקות של ריצה ועוד שש קומות רגלי פלוס שני דליי זיעה בשביל לגלות שזה בעצם בקומה ראשונה.... אני שם..
האורטופד אומר לי שהנזק מהשנים האחרונות ניוון את הרצועות שלי בצורה די קריטית... ושאני חייב להפסיק עם האימונים שאני עושה לאחרונה ובכלל לא להתאמן בשום דבר.....הדבר היחיד לפיו שאני יכול להתאמן בו בחצי שנה הקרובה בלי לפגוע בגוף שלי זה שחייה...
דווקא שהתחלתי קצת להתנפח עם המשקולות...
עכשיו צריך למצוא מקום לשחות בו....ומה גם שזה יקר ולא הכי נגיש....
בהחלט לא כמו אימון בחצר שלי...
ובכלל
השבועיים האחרונים היו מלאים במליון מטלות לא נעימות ומתישות....
והגוף שלי כבר כולו גמור
שלא נדבר על המצב הנפשי שלי...
מרגיש סחוט לגמרי..
רק שאצלי אין דבר כזה מנוחה...בטן גב וכו...
אם אני לא עושה משהו או נמצא בתנועה....מחול השדים בראש שלי מתחיל שוב וכל החרא מתחיל להערם ....
אני שונא שונא שונא להרגיש כל כך חלש וחסר שליטה פתאום...שהכל מחליק בין האצבעות...ושאין מספיק כוח.
נראה מה השבוע החדש יביא....
למרות שאם לוקחים בחשבון שזרם המטלות המעיקות עוד לא נגמר....
סביר להניח שאותו דבר...
בברכת סעמק ערס...
טאבי
לפני 17 שנים. 22 באוגוסט 2007 בשעה 17:26
