עץ הדומים עסוק

לא מצליח לישון

כבר שבועיים שאני לא מצליח לישון

נחשים מחפשים לפרוץ החוצה מהחזה שלי

הכל עולה בבת אחת למעלה

שוב ושוב ושוב

חרדות, זכרונות, כאב , צער, תסכול, ייאוש , זעם נוראי


הכל מבקש להתפרץ ולהתפוצץ אל תוך חלל האוויר

צרחה מתגבשת בבטן ועולה כל הדרך אל הגרון

אבל את הכל אני תופס באגרוף חזק

ודוחף שוב פנימה


והלוואי הלוואי והיה איפה לשחרר

אין

גם לא עם הפסיכולוגית

לא בקבוצה..

לא בשיקום

לא כלום


היה רק מקום אחד שבו הרגשתי מספיק בטוח בשביל לבטא את מה שאני מרגיש.

אבל היא הלכה.

וגם אם היא הייתה פה עכשיו מחדש...

לא הייתי יכול לתת לה לראות אותי שוב חלש.



אלוהים....זה מרגיש ממש כמו פעם...
צורח בתוך הראש כי שום צליל לא מצליח לצאת מהפה...


שותק את זעקתי....