עץ הדומים עסוק

היה לי היום בשיקום התקף חרדה קל...

אני מניח שכל העומס של הזמן האחרון מכל הבחינות די הפיל אותי...

דיברתי עם הפסיכולוגית שלי שם....ולמרבה הפלא הצלחתי להוציא קצת...

אני גם די יודע מה גורם לכל המתח הנפשי לאחרונה...

מעבר ללחץ וזה שהייתי צריך לעשות הרבה דברים שהיו קשים לי מאוד בזמן מאוד קצר...

אפילו שהיו לי הרבה הישגים

אילו לא היו הישגים שנגעו בי במקום של רגש...לא מילאו אותי...

והדבר האחד שכן עשה את זה הופסק בהוראת רופא

ויחודש בצורה שונה בקרוב מאוד...

גם הבעיות בבית עם סבא שלי שמתחיל להכנס למצב לא טוב ....אחרי הכל הוא בן 90....וכל מיני ריבים עם המשפחה המורחבת "פוליטיקה משפחתית מזורגגת" והחגים המתקרבים שמזכירים לי את ששת האנשים ששכלתי בחמש השנים האחרונות ואת העזיבה של גוויני...

המאבק עם ביטוח לאומי ומשרד הביטחון לקבל הכרה...וכל הבירוקרטיה הזאת.....

התחושה הזאת שאין משפחה בסביבה בתקופת החגים

הכל היה יותר מדי..

לפחות עכשיו זה יותר טוב...

החלק הכי קשה היה להיות חסר מושג ללמה אני מתחרפן...

מרגיש יותר טוב עכשיו...

אני יודע שכל מה שכתבתי עוד יחזור להציק שוב ושוב

אבל עכשיו שאני יודע מה זה ...אני יכול להכין את עצמי להלחם בזה

ואני לא מתכנן להפסיד.
😄