עץ הדומים עסוק

אתמול עברתי חוויה מאוד מטלטלת...

אני עדיין לא מרגיש מוכן לכתוב את זה...כי כל העניין עדיין עושה פרוסס בתוך הראש שלי...

אבל הלחץ הזה בחזה לא עובר...

וזה מצטבר עם השאר למעט יותר מדי לחץ....

הרגעים האלו עכשיו.. הם הרגעים שבהם אני שם את כל כוח הרצון שלי ממול הפאניקה המתמשכת...

שם את כל מה שצברתי בעבודה קשה בארבע חודשים האחרונים של שיקום.

וזה קרב צמוד ...

למרות..

שהתחושה שלי אומרת...

שאני אנצח בקרב הזה.

אנצח...אבל לא אצא בלי פגע...



להשתקם זה קשה.
למשוך את עצמך משאול תחתיות חזרה אל האור זה יותר מקשה.
לעשות את זה לבד..בלי שהיו לך ממש חברים , משפחה, בת זוג...
זה כבר ייסורים.

אבל האדם....כל עוד יש בו שביב תקווה...נועד לשרוד.

אבל לא לצאת בלי פגע.


אלוהים עזור לי לפתח את הכוח לשרוד ולהתגבר.