עץ הדומים עסוק

זהירות בלוג משתפך(כל כמה זמן מגיע לי לפרסם אחד)


אני לא בטוח מה קורה איתי לאחרונה
אני שומע קולות של חריקת צירים בתוכי
הגוף שלי מתחיל לבגוד בי מדי פעם
ובכלל יש זמזום כזה בראש שלא מרפה...

אני חושב שאני הגעתי למצב של עומס יתר...

היום באימון קיבלתי כזאת סחרחורת שכמעט נפלתי....ובשחייה ביום ראשון קיבלתי ממש ורטיגו מתחת למים עד שלא יכולתי להמשיך..

גם ריגשית לאחרונה אני בעומס יתר......עקב האלצות לחטט שוב בכל הדברים בעבר שאני ממש לא רוצה לגעת בהן.....לצורכי איבחון ובדיקות ..

העניין הוא

שאני מפחד להוריד עומס...

אני מתקדם כל כך טוב....ואני מפחד שאם אני אוריד דברים...או אקח יותר מדי מנוחה....שהדברים יחזרו שוב אחורה כמו גומי שנמתח ושוחרר.....

אני לא מוכן בשום אופן לחזור אחורה למקומות ההם....אני שמתי אותם מאחוריי לשארית החיים....ונשבעתי שלא עוד...לעולם....

אז מה עושים...איך מווסתים את כל זה....

הבילבול חוגג פתאום...

שבוע הבא יש לי איבחון תעסוקתי....ובעוד שלושה שבועות אני אקבל תשובות לגביי מסלולים אפשריים של לימודים וכו....

בנתיים.....תקופת ביניים....לחכות....להתבשל.....ואני מתעב את זה...

אני כל כך רוצה כבר להתחיל משהו חדש...ולא משנה כמה מפחיד זה יהיה....

בא לי אקדמיה..

וכל הזמן המשקל יורד וההיקפים יורדים.....ובגלל זה אני פוחד להפסיק חלק מהאימונים....


אם יש למישהו נסיון בתחום האימונים וכו....צרו קשר....אני אשמח לכל עיצה או אינפורמציה שאוכל לקבל.


ובכלל....מרגיש נורא לבד במסלול הזה שלי........הייתי שמח לשמוע מאנשים שהצליחו לשקם את עצמם לגמריי ....כי אני מרגיש שאני מתחיל לשחוק את המשאבים שלי...נפשית ופיזית...

צריך קצת התרוממות רוח.


סעמק...אני מדבר יותר מדי לפעמים.


לכל מי שקרא עד כאן.........יש כיבוד ומיץ בשולחן ליד הבלוג של ספנקי.....
😄