עץ הדומים עסוק

מצאתי היום נקודה מדהימה.

יש לנו מעלית שיורדת מהצוקים אל החוף בנתניה

ומהצוק למעלית יש רציף עץ

ובקצה שלו

מעט אחרי שעוברים את המעלית עצמה

הרציף הזה מתחדד יחד עם המעקה שלו...לצורה של אצבע

שמצביעה בדיוק למרכז המפרצון אל בין שני שוברי הגלים

ולעמוד שם בבוקר חורפי וסוער כמו היום

הרוח שואגת מסביב

צוקים חומים ירוקים מאחוריי

החוף כולו מחורר מהגשם שרק סיים לרדת

וכל הים

מאה ושמונים מעלות של ים מדהים בצבע איזמרגד

כולו גועש ומתנפץ לפניי ומתחתיי

מעליי שמיים מעוננים שלא נגמרים

והכל פשוט מתרגש עליך מכל כיוון

כל כך חיי ועוצמתי


גרם לי לחשוב

שאנחנו בתור בני אדם

צריכים לבנות יותר גשרים אל השמיים.