עץ הדומים עסוק

שכחתי כמה אומנות ויצירה חשובים לי.
שכחתי כמה הם היו חלק מהחיים שלי וכמה שאומנם התרגלתי לחוסר הנוכחות שלהם בחיי בשנים האחרונות.....עדיין החלל הזה שם.

בימים אלו
שלא כמו בחמש השנים האחרונות
משבר לא רודף משבר
לא כמו פעם
ויש זמן לתקן ולנקות
להסיר שכבות מיותרות שהצטברו להם.

ובתוך כל זה
אני מגלה דברים חדשים ישנים
על מי שאני
מי שהייתי
דברים שנעלמו מסיבות של הישרדות(למה נועם למה???)

חמש שנים אני במצב תמידי של FIGHT OR FLEE
של לשרוד
של להיות חייב לתכנן לגרוע מכל ולעשות גם תוכנית ב
ועכשיו
שהבעיות לאט לאט יורדות
ואתגרים חדשים מגיעים
אני מוצא
שעדיין ההתנהגות שהתגבשה בשנים האלו נשארת
גם שאין לה סיבה ממשית.

ועכשיו
להתחיל לקלף שכבות.
לנקות
לשפץ
ואז
להוסיף חזרה את הקסם
את היופי

יותר מדי זמן שאני עסוק בלשרוד
שכחתי כמה תמיד נהניתי לחגוג את החיים.
עכשיו
אני מנסה שוב להתחיל.

עובד כל החורף
בשביל לפרוח באביב.

יש לי המון מה לומר
ורק מעט יוצא לכתב.
אבל את התמונה אתם מבינים אני בטוח
ולאט לאט נתחיל להזרים יותר כתיבה לפה.

שיהיה לכולם לילה טוב.