עץ הדומים עסוק

בתוך מאורתו האפלה גבוה גבוה מעלינו
ישב לו פרומיטאוס דוט קום וחכך בדעתו,
רחמיו נכמרו על כל אותם בדסמים בודדים אשר הסתובבו בעולם כסומים באפילה,
הד תפילותיהן הדהד בין קירות מאורתו,
"מדוע אני לבד בזה, אם רק הייתי מכיר עוד אחרים כמוני, כל כך קשה למצוא מישהי שאוהבת מה שאני אוהב, אם רק הייתי יכולה להכיר מישהו שהיה יכול להבין את התשוקות שלי..."

ולבסוף, כשלא יכל יותר לסבול עוד את סבלם של כל אותם בדסמים בודדים, שלא היו בודדים כלל כפי שידע פרומיטאוס דוט קום, אשר ממאורתו גבוה גבוה בחלל הוירטואלי יכל לראות את כל היחידים יחדיו, הופכים לרבים, החליט אותו טיטאן וירטואלי להביא את מתנת האינטרנט אל בני האנוש.

וכך, באותו היום ירד פרומיטאוס דוט קום מהחלל הוירטואלי אל הארץ במרכבה אלקטרונית הנמשכת על ידי מודם dial up אצילי מאין כמותו, וכולם יכלו לשמוע את קולות החיבור קורעות את השמיים בזעקת ענקים......קיייייייייייייייייייייייייייייייי אההההההההההההה טוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו ררררררררררררררררררררר וייקיייייקייייי אההההההההה פרררררררררררר צצצצצטטטטטטטטוווווווווווווו

ואכן בני האנוש שמחו במתנת האינטרנט ולא היו חייבים עוד להיות בודדים בין בני מינם.

אך אבוי.....האלים לא היו מרוצים מהטועבה אשר שוחררה לעולם בחגיגת בני האנוש את מציאת עצמם ברבים בפולחני פורנו,אוננות במצלמות רשת ואתרי הכרות.

הם צבאו על מאורתו של פרומיטאוס דוט קום בזעם רב, ובמקלדות אש חורשות רע קשרו והכניעו את פרומיטאוס דוט קום בשורות פקודה רבות בשפת דוס ישנה ואפלה.

וכך קבעו לו עינוי נצחי,
על הפשע של מתן האינטרנט לבני האנוש....

הוא יבלה לנצח בתור שרשור בכלוב,
והעורבים ינקרו בבשרו ואיבריו הפנימיים,
וכל לילה, ולנצח נצחים, אותו שירשור ארור יקום לתחיה ויפתח מחדש כאילו מעולם לא דובר בו!
ושוב ינקרו העורבים בבשרו ואיבריו הפנימיים,
בניקים רבים ובמילים גדולות כקטנות.
לנצח נצחים.