עץ הדומים עסוק

היה לי עכשיו מבחן בקרב מגע
עברתי את מתחיל 1
והמדריך נתן לי להשאר גם למבחן השני כי הצלחתי ממש טוב בראשון
ועברתי אותו!
וווווווווהווווווווווווווו
מתחיל 2.
נייס.
(והעובדה שבסוף המבחן השני אני כמעט התעלפתי והרגשתי דקירות חזקות בשרירי הגב לא משנה שום דבר! שום דבר אני אומר לכם!!!)

עלתה לי מחשבה היום(כי רוב מה שאני עושה לאחרונה זה לחשוב)
שאם לפני שנה היו אומרים לי שאני אתאמן 4 פעמים בשבוע, שאלמד קרב מגע, שאהיה 20 קילו פחות, שאתקדם לכיוון לימודים(ואעשה עוד הרבה מאוד דברים קטנים כגדולים) לא היה נראה לי בכלל אפשרי או הגיוני.

מה שאומר שכל הדברים האלו עכשיו שאני מסתכל עליהם ונראים לי לא הגיונים או אפשריים, אולי כדאי שאני אתן להם מעט מקום להתרחש, כי מי יודע, אני עלול להיות מופתע.

תקווה היא דבר חמקמק
והלוגיקה שמאחורי התקווה היא דבר חמקמק אפילו יותר.
אבל כשתופסים אותה,
זה פשוט תענוג לנפש.