ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 18 שנים. 26 באוגוסט 2005 בשעה 13:59

בכיתי היום כמו שלא בכיתי כבר המון זמן

מצאתי משהו שהיה שייך לאמא שלי...
משהו שחשבתי שנעלם מהעולם לפני שנים רבות...
משהו שהיה חלק מהילדות שלי...

קופסת תכשיטים ורודה ומלבנית
כשפותחים אותה יש רקדנית בלט בפנים שרוקדת לצלילי השיר WHEN YOU WISH UPON A STAR....
הקפיץ עוד פועל....
והיא רקדה לה רקדנית התמימות הזאת...
הייתי מסתכל עליה שעות רוקדת בילדות שלי....

אלוהים איך זה שבר אותי....
פשוט שבר אותי...
שום דבר לא הכה בי כל כך חזק כמו זה...

קופסה תמימה
ורודה ומלבנית
ובפנים הילדות שלי עדיין רוקדת על קפיץ...
אומרת לעצמה..WHEN YOU WISH UPON A STAR.....

מיתוסית​(שולטת) - אחד הפוסטים המרגשים שלך.
מצד אחד מצטערת שזה גרם לך לתגובה רגשית חזקה כל כך ומצד שני...
מצד שני זה טוב לפעמים להזכר בדברים טובים שקרו פעם, גם אם איפושהו יודעים שהם לא יחזרו יותר.
תזכור אותה לטובה, תזכור אותה כמו שהיא היתה ותתנחם בעובדה שיש לך משהו שיזכיר לך אותה, שהיא הותירה אחריה מספיק דברים שישמרו את זכרה.

חיבוק אמיץ.
לפני 18 שנים
DearPrudence - "ובפנים הילדות שלי עדיין רוקדת על קפיץ..."

כל-כך ריגשת אותי עם המשפט הזה ובכלל פוסט מרגש.

אוהבת את הנפש העדינה שלך.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י