בצעדים מתנודדים הלכתי כסהרורי אל מכונת הקפה.
נעצתי עיניי בכפתורי הפלסטיק שלה, מלטף את האפשרויות המלאכותיות שלה.
וכמו כל לקוח ותיק, ידעתי מה אני רוצה וידעתי את המחיר שלה.
החדרתי את הכוח הפיננסי שלי אל תוך הנקבים נקבים חלולים חלולים שלה,
ולחצתי עליה לתת לי את מה שאני רוצה.
וכל מה שקיבלתי היה אבקת חלב מעורבבת במים חמים.
זה היה הרגע שבו הפרקולטור המרוקאי שבתוכי פעפע עד לרתיחה מפוארת של עצבים וקיטור והחלטתי שצריך להרביץ בה מעט תורה ודרך ארץ.
בעודי הולם, בועט ומגדף את אילן היוחסין שלה(אמא שלך הייתה מכונת כביסה של מגיני ביצים ואת נוצרת מכל זיעת האשכים שהיא סחטה) שמעתי קרקוש הנשמע כמו רוטינת פתיחת מנעולים של זקנה בניו יורק, והפלא ופלא אכן המכונה פתחה את קרביה בפני וגילתה לי שדון עצבני עם פינג'ן ושקיות מתחת לעיניים.
מה?!
הוא אמר לי
מה?!
אי אפשר לעבוד בשקט?!
לא מספיק שבקושי אפשר להתפרנס בארץ הזו, עכשיו אני צריך לסבול גם מעשי טרור מאנשים שכמותך?!
הפלתי עליו מבט מזוגג שבימים כתיקונן יכל להכניס דובים לשנת חורף ואמרתי לו...
תקשיב לי אתה חתיכת לפרקון מזורגג שכמוך או מה שלא תהיה, אתה לא תקח את הכסף שלי ואז תאונן לי לתוך כוס ותקרא לזה קפה אתה שומע?!
הוא חייך אלי חיוך של מוכר מזכרות טורקי ואמר לי,
יא בויה אתה לא כועס טוב?
אתה צריך להבין שהיום פשוט לא מתאים לקפה מבחינה אסטרולוגית, צדק נכנס למאדים וזה עושה לי בלאגנים בפינג'ן.
אולי תקח לך איזה כוס סחלב?
הא יא חביבי?
מה עם עם איזה כוס תה עם אבקת נענע דאשתקד?
סחלב.......?
תה?
יודע מה..בסדר תביא כוס גדולה ורותחת של תה.
אחלה יא חביבי, אני אעשה לך תה כמו שצריך, ככה זה טוב בחום, כמו שהבדואים עושים.
ברגע שהוא הסתובב אל הסמובר הגדול שלו, תפסתי אותו ברגליים והרמתי אותו.
אני אראה לך מה זה תה....
אמרתי בעודי מתחיל לטבול אותו במיחם הרותח.
נתתי לו להתמוסס לנוזל שחור וקטיפתי בעוד הצרחות שלו הקציפו קצף עשיר וארומטי.
העלתי את נקטר האלים העייפים אל שפתיי בזמן שהזייתי הסהרורית התפוגגה לה..
ואז...
ואז הלכתי לשתות תה...
לפני 15 שנים. 20 ביולי 2008 בשעה 12:09
