עץ הדומים עסוק

וגם אני 😄


היום אחרי הקבוצה של ההפרעות אכילה בשיקום יצאנו כמה אנשים משם לשתות קפה במקס ברנר.
אני הזמנתי צ'אי שוקולד לבן...
מה שקיבלתי היה קנקן שהוא לא באמת קנקן, וצריך לשים אותו מעל הכוס ואז הוא עושה ביזאר קל לתוכו....

קנקן וגינלי זה מה שהוא היה.
אני כמובן חשבתי שהתכולה של הקנקן היא גם התכולה של הכוס....מאחר ואי אפשר לראות כמה פישתנת פנימה אני חושב שזו הנחה מתקבלת על הדעת כי כל שאר המשקאות מהתפריט מגיעים במנה קבועה.

אבללללללל לאאאאאאאא
אנחנו במקס ברנר צריכים להיות פלצנים עם הכוסות המיוחדות והכלים המצ'וכללים שלנו...
גררר...זה באמת הגדיש את הסאה...של הכוס...ושלי....ובכלל האנושות לאן?

אחר כך החליטו לקחת אותי לאיזה ארקייד כזה סטייל שנות ילדותי החצי קסומות שהיה בקרבת מקום...ומה אני אומר לכם...

היה כיף מטורף !
😄

כתבתי פה פוסט על להנות מהרגעים הקטנים האלו ופשוט להתחבר למה שעושים וזה בדיוק מה שעשינו,
שיחקנו המון הוקי אוויר, וכל מיני משחקי מכונות מוזרים כאלו, וזרקנו כדורים לסל והרבצנו לשק אגרוף כזה שעונה לך בקול של שוורצנגר עם מבטא אוסטרי כבד.
ולא הפסקנו לצחוק 😄
אפילו שזה היה ילדותי לחלוטין, זה עדיין היה כיף בתולי פשוט וטהור בלי שום דאווין.

אה ופגישה טובה אצל הדיאטנית
ובכלל יום טוב ונעים
ויש מתכון חדש בתנור נאפה לו.

נשיקות לכולם }{