ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 18 שנים. 16 באוקטובר 2005 בשעה 1:48

היו לי פעמים בשלוש שנים האחרונות שבהם רציתי למות
רציתי שהכל יעלם ולא יהיה יותר כלום.
לאחרונה אני שם לב שאני זה שמתחיל להעלם
אני מרגיש שאני פשוט דוהה
מרגיש את זה גם פיזית
כאילו אם הייתי נותן לזה לסחוף אותי ועוצם עיניים אנשים לא היו רואים אותי בכלל.

זה מעניין
שלא היה אכפת לי אם הכל היה נעלם
אבל מפריע לי מאוד אם אני מתחיל להעלם.
אני לא רוצה להשכח...

המואר​(שולט) - אי אפשר לשכוח איש יקר. אתה אצל כולנו גם אם אתה בפינה שלך עסוק בסשן סליחות עם שופרות.
תמיד יש לך מקום ואפילו טוב :)
ולסיום:
"אם ישכח טבאיוס תישכח סאביתי
ידבק שוטי לעכוזי אם ישכח ממני"
לפני 18 שנים
Tulsa​(אחרת) - i don't know you personally but i know from experience that when you are at your lowest point in life you have only two choices.you can either dig your grave,or start climbing the ladder out of your shit and become stronger.i suggest the ladder.
לפני 18 שנים
להבה חשופה -
טאבי יקר :))

איך איך אתה יכול להשכח ? אם מי התייעץ בכל דבר ,
הרי אתה האואים והתומים שלי " גם אם לא אמרתי לך
זאת", דבר נוסף , נראה לי שגוויני האישה הכי הכי שלך
לא תרצה ב"העלמותך" . החיים קצרים, אבל תמיד תמיד מעניינים .

שתהיה לך שנה מאושרת , שמחה בלי "העלמויות "
!@!@!@!@!@!@!@!@!@!@@!@!@!@!@!@
לפני 18 שנים
להבה חשופה - מרוה התרגשות מדברייך הכתובים טאבי יקר :)

תיקון קטן האואוים = האורים - האור שלי בבדס"מ

לפני 18 שנים
Dark Artist​(שולט) - מי שנשכח לא קיים
אתה צודק כל כך
גם לי היתה תקופה כזו
כמה אני שמח שזה כבר מאחוריי
הרבה אהבה לקראת השנה החדשה איש יקר
לפני 18 שנים
מיתוסית​(שולטת) - טאבי, זוכר את "הסיפור שלא נגמר"?

לקראת הסוף הכל נעלם והתמוטט וכולם נבהלו, אבל לא לאט הילד יצר את הכל מחדש כפי שהוא רוצה..
זה בסדרלהיעלם ולרצות למחוק הכל, הסוף הוא לפעמים פתח להתחלה חדשה וטובה יותר...
יש בך הרבה אהבה ושתי ידיים וכוח רצון לברוא הכל מחדש כמו שאתה רוצה...
:)

}{
לפני 18 שנים
Tobias​(אחר) - כחולית יקרה שלי
אני כבר לא זוכר מה בכלל טוב בי או ראוי לזכור...
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י