היום התחיל רע,
המשיך טוב.
כרגע טוב.
התחלנו קבוצה חדשה,
מה שנקרא כיתה ב'
למסיימי קבוצת בולמיה,
והיום התחילה קבוצת בולמיה חדשה עם כמה חברות שאנחנו מכירים וכמה חברות חדשות לגמרי,
וזה הרגיש קצת כאילו לוקחים לנו את המקום, אז אני ונופר החלטנו לנסות להסתנן פנימה במסווה.
הוצאנו איפור, אני ציירתי לה שפם וזקן והיא שמה לי אודם נוצץ, היא עשתה קוקו גברי ואני פיזרתי, החלפנו משקפי שמש וניסינו לשוות לעצמנו פוזה גברית\נשית נשית\גברית 😄
צחוקים גדולים נרשמו.
להסתנן לא הצלחנו.....
נקודת אור גדולה היום.
היום בקבוצה קרה לי משהו שלא קרה המון זמן, וזה התקף חרדה פיזי חזק ומהיר בגוף.
מה שכן, לא עזבתי את החדר, לא לקחתי את זה למקום הפרטי שלי ונתתי לזה לכלות אותי.
שחררתי את זה בקבוצה, בעדינות, וזה עבר מאוד מהר.
הרבה יותר מהר מאי פעם.
ובכלל עצם העובדה שנתתי להם לראות אותי במצב הזה.
אני פשוט סומך על האנשים בחדר הזה,
עברנו המון יחד.
ולסמוך על מישהו...זה משהו שלא עשיתי כבר הרבה זמן.
לסמוך על מישהו ולהיות פגיע.
אז הידד לי.
לפני 15 שנים. 27 באפריל 2009 בשעה 15:04