לפני 15 שנים. 4 במאי 2009 בשעה 14:18
היום ירדו דמעות
מאלו העיניים
שאינם בוכות
חרשו להן תלמים קטנים של ודאות
במסיכת המציאות
ולרגע צצו פנים
שלא הראו פניהם ברבים
ונראו.
אני אוהב את הקבוצה שאני נמצא בה,
אני סומך על האנשים האלו
ואני פתוח איתם.
היום אפילו הזכרתי בכמה משפטים דברים שהיו בצבא.
זה כואב להפתח,
אבל זה גם נעים.
