תודה לגברת עם השחלות(נו ההיא עם השחורה עם הנקודות הלבנות)
באמת שלא יכלתי לעשות את זה בלעדייך.
מסתבר שכל מה שהייתי צריך זה רק כמה מילים קשות.
מילים טובות לא עובדות עלי.
כזה אני.
אתם אומרים לי משהו טוב,
אני אמצא את כל הסיבות שבעולם למה זה לא נכון ואחטיף לעצמי מכות רגשיות כפולות על זה.
אממה...
תגידו לי משהו רע...
ואני אשתין לכם בין העיניים, בדיוק אחרי או לפני שאני אסביר לכם בדיוק מה גרם לכל מה שקורה ואיך זה לא אשמתי ואיך שמותר לי להביא כעס, כאב וכל דבר אחר ואיך שאני כן מתמודד ואיך שגם אם אני לא מצליח לרוב לראות בי ערך עובדה שכל העולם ואחותו כן רואים אז חייב להיות שם משהו.
הפכתי מסתבר סוג של אלרגי לאהבה ודביקות כלפי,
מאז גוויני.
קורה.
יש הרבה דברים שקורים כרגע,
אני אספר עליהם בהמשך.
אז עשו לי טובה.
אם אתם אוהבים אותי,
בלי דביקות.
אל תנשקו ותחבקו אותי,
תאתגרו אותי,
תנו לי תגובות של חשיבה ועומק.
}{
(לי מותר)
לפני 15 שנים. 26 ביולי 2009 בשעה 6:01