עץ הדומים עסוק

מנסה לא לעשות יותר מדי טעויות.
ובאמת שאני משתדל.

אבל מנגד,
הדחפים,
החוסר,
הריק..

זה הכל דוחק אותי שוב לפינה.
ואני מנסה למצוא דרך החוצה מזה...

השבוע הזה יהיה חשוב,
אני חייב חייב חייב ליצור לעצמי איזו מסגרת כלשהיא גם אם תהיה עשויה מנייר,
העיקר לא להיות בריק.
לא להתמוסס בבית.
לא לעשות יותר מדי דברים רעים.

וזה מפחיד,
איך הכל מתחיל להשכח כל כך מהר,
החוויות, האנשים, התחושות..

ולעזאזל אני לא רוצה לשכוח!

אני לא רוצה לשכוח איך זה להרגיש קיים.