יש לי תאוריה לגבי שנות טובות.
אם מאחלים לך שנה טובה...אז זה בעצם סוג של הבעת משאלה...מעין אני אזרוק את המחשבות החיוביות שלי לגביך לקוסמוס ואז נלך לאכול סושי חופש אורגני.
זתומרת שמישהו שם מעליך מלפניך או מאחוריך(אחת שתיים שלוש) צריך לשמוע את העניין, לקבל את המחשבות, לתייק אותם, ולהפעיל כוח אדם נחוץ בשביל להגשים את זה.
ניסיתם פעם לקנות פיתות בדיוק כשפסח יוצא?
או יותר נכון,
עבדתם פעם במאפיה בערב המימונה?
לא נעים.
עומס עומס עומס...ומי שם לב בכלל לכל דבר העיקר לנסות להספיק ולעזאזל האיכות!
העיקר להוציא החוצה.
ככה זה בראש השנה עם הבקשות שלנו.
עומס עומס עומס.
לזהות את השנה הטובה שלך זה כמו לומר למישהו, היי תראה את הבחור עם החולצה השחורה במסיבת מטאל.
אבל!
אם למשל....נחכה נאמר..לתשעה באב...או לתענית אסתר או משהו כזה
ואזזזזזז נאמר שנה טובה, אז יהיה קצת כמו פייגעלה לבוש רק ורוד עם נצנצים ופונפונים בבר נהגי משאיות.
תחשבו על זה.
אני חושב שהעיתוי כולו לא נכון.
ובכלל,
יש את ראש השנה היהודי ראש השנה הסיני וראש השנה הנוצרי, וכולם אומרים כל הזמן שהאל הוא אותו אל, אז תחשבו כמה זה בטח מבלבל.
בגלל זה אני שולח את המכתב שלי לסנטה בפסח, אוכל את ביצי השוקולד בטו בשבת, תוקע בשופר ביום מרטין לותר קינג, מרעיש ברעשן בסיינט פטריק דיי, ואוכל ראש של דג במרדי גרה.
just say no
to
קונבנציונליות!
לפני 15 שנים. 20 בספטמבר 2009 בשעה 19:16
